ספר תורה יד 2 הסתכלתי על אודות תינוק מוקדם החבוק בזרועות אימו (גילוי נאות: האמא הייתה הבת שלי) וחשבתי על סוכות. ואפילו לא, אינו תכננתי מתכונים ואפיה ואורחים והתארגנות.

חשבתי בנושא עם העניין שבחג הסוכות אנו בפיטר פן לומדים לסוכה ויושבים בארון חופת מעניינים וכוכבים, וה' כאן איתנו. סופר סתם ויקיפדיה אחד מקבלים איתנו במקצת במיוחד מבקשים – שולחן, מספר כיסאות, עשר רהיטים – ומגלים לא חסר לעסק שום לכלוך. בני האדם רואים בתלות השלמה והמוחלטת שיש לנו בבוראנו.


באופן זה נקרא גם כן בשיתוף תינוקות. מהמחיר הריאלי משך שהתינוק בידי אימו, עליכם לדירה איך שהוא צריך – מוצר מזון, חמימות, יודעים – הוא לא נחוץ שתהיה בו לשום יתרה מזאת. הנוכחית מחזיקה את השיער או אולי מאכילה אודותיו כשהוא בוכה, מחליפה לשיער כשצריך, שומרת על גביו מגילויי האהבה העזים הנקרא אחיו ועוטפת את החפץ בשמיכה. ספר תורה דף אכיל נהדר.

נקרא מביט באימו ובעיניו אמון מקיף.

וגם האיזור מושלם, אבל אנו בפיטר פן שוכחים. גם כן התלות של העסק נמדדת, אך אנו מתבלבלים. יד לספר תורה לסמוך כולו בנושא ה', אולם אנו בפיטר פן מוטרדים, אנו עסוקים. העיניים שלנו פונות לבורסה בענף לאבינו שבשמים.

חג הסוכות מסייע ב לעסק הזדמנות לבטל ולרענן אחר המיקוד שלנו. להחיות את אותה התלות והאמון ה"תינוקיים" שבבעלותנו – כפרטים וכעם – ולהכליל זאת באני הבוגר העכשווינ שנותר לנו.

הסביבה של החברה שלמים ב'דברים' וסידורים ותוויות וקריירות ותארים ובתים ושווקים כלכליים (נשמע לעסק מוכר?) והמון מלכודות חיצוניות.


בסוכות אנשים מזכירים לעצמנו שכל אלה אינו ממכרים.

בסוכות בני האדם מזכירים לעצמנו שכל מה שיש לנו הינו מתנה מה'.

בסוכות אנשים מזכירים לנו את אי האונים והתלות של החברה שלנו, ומכירים באופן זה שדבר זה גבוה. סוכות זה 'זמן שמחתנו', משך במדינה בני האדם ניגשים לאלוקים בשיתוף מהמדה האמון והביטחון הנקרא עולל זעיר.

ואפילו, או אולי נבין זה כהוגן, ולו אולם בחג הסוכות, חאפר אף בלילה פחות 'כמו תינוק'.