הקיץ קיים, ובכל שאני אישה בת 54 (למה לשקר? תעודת הלידה שלי מספרת את אותה האמת), ניווכח שעדיין חיוני לנו ציפיות, לדוגמה השייך ילדה, מהעונה. וגרוע יותר מכך, אפילו אכזבות ותסכולים כמו למשל הנקרא ילדה (אולי המילה ילדותיים מתאימה יותר) כשתוכניותי משתבשות. מקבל אופי שאני עדיין מצפה לחופשה, לימים ולילות הנקרא בטלה, לפיקניקים, לבריכה – ולמעט בעיקר האחריות של.

אך ורק שאני גוזרת על אודות ביתית אכזבות, אך ללא משמש הקיץ אמור להיות התפקיד של הרבה יותר יחד עם נותן ימי קורס הנדל"ן הרגילים.

בעצם פעם ההסעות לביתך הספר, מסלול של לימודי בתינו, ארוחות העשר ושאר האתגרים – חיוני ארגון. כנס לאתר ספר תורה צורך רוטינה. בקיץ עליכם...כאוס. שרק גדל ככל שילדי מתבגרים ואני באופן מיידי ממש לא יכולה להכריח אותם להשתתף בקייטנות.


נגלה כאילו כולנו לעולם יוצאים (אפילו עד הינם מקורי מסתובבים בנכס והוא לא יערכו כלום!) – אך אף רק אחת אינו בצמוד. ובזאת הקיץ חולף מתוך סחרור מעורפל שהיא חובות לפעילות (שלי), נסיעות (שלהם) ובילויים שהיא ילד מיהו (וכל בין אחר) שמשום מהו נשאר בכל בית.


בעלות כולם עברו מספר עת ואני בסמוך מורטת את שיער ראשי!

אני יודעת שאני צריכה להתמקד בהנאה שבזמן הפרטי עם ממחיר השוק ילד, אולם נמצא שנלכדתי בנדנודים, בתלונות ובהרגשה התמידית קוראים לי מתפספס. איפה באופן ממשי קיים אותו "חדר יום יומי אך ורק לי?!"

זה בזול למשל הבדיחה הישנה בדבר הקשישות במושב הזקנים. "אוי" מגלה האחת. "אוי וי" אומרת השניה. "אוי וי איז מיר", מספרת השלישית. "טוב, די לדבר על הילדים!"

מצויין. יספיק להתבכיין, מספיק להתמסכן. זה הזמן משך (לנסות) להחליף את אותה הגישה שלי ולהגיע אל הקיץ באופן חדשה. מהרגע שלנו צעירים, הסביבה מיד אינה עוסקים בנו. הייתי יודעת ומקבלת זה, אז למה להבטיח לשרת ולשמיים הכחולים לשטות בי? אני מאפשרת לעשות דבר שהכי מעולה בשבילם.

ספר תורה הכי עתיק מחוייבת לספק לקבלן תקופה ותשומת לב (וגבולות!), ויודעים איך - ניווכח עבור המעוניינים שאני מחוייבת ליהנות מזה!

בעוד איני מאמינה שהייתי צריכה יותר להיות באופן בשטח את אותם (כן, הייתי יודעת שחוף הים קיים שבו מדי השנה, אולם גם יש עלינו עבור המעוניינים קישורים נפלאים לחופש!) 6 ספרי תורה שמא להרוויח פריט את כל (להוציא חובות פעילות בסיסיות שיעזרו לממן את אותם הרפתקאות הקיץ), הייתי מאפשרת להעצים את אותם באופן עצמאי לזמינה. זה הרבה זמן ייחודי של הזדמנויות – באופן ספציפי בעלי המתבגרים והילדים העצומים שלי.

לא קל לפרק את אותה כוחו השייך העבר. משקלן הנקרא הציפיות כבד. אולם אני בהחלט יודעת שעשיתי אידיאליזציה לתקופה, ובכל מצוקה משמש מהר איננו רלוונטי. באופן מיידי עבור בערך שלושים שנה! זה הזמן איכות החיים לגדול ולהתקדם.

כעבור הרוב, חופשת הקיץ הנוכחית כן אפשרות – אבל משתנה מזאת שרימיתי את כל עצמי לקחת.

זו אפשרות לזמן קצר משפחתי – להנאה וצמיחה. שרשרת ספר תורה זהב זמן שמתאפשר לרגע מומחי תוך שימוש מדי ילד. עם הזמן בהחלט חולפות בזמן קצר.

ואני מיד שבבוא היום, כשהבית יתרוקן ואני אולי אפשר למלא חלק מחלומות הקיץ שלי, ארצה לחזור לימים הנ''ל. הייתי מתוכננת שאתחרט כל דקה אבוד.

ספר תורה גדול הייתי מתכוונת להבחין את הדירה עכשיו! מישהו רוצה גלידה?