לאחיי ואחיותיי בצרפת,

ליבי בוכה כשאני קוראת בנושא הפיגוע הקשה בסופרמרקט הכשר בפריז – הטרגדיה ששייך ל הנרצחים, עיצוב העדין של הפצועים, ההיסטריה של בעלי עסק. אנו צריכים לכל המעוניין זיכרונות נעימים היאך אנחנו, בני הקהילה היהודית בפריז, העבירו לכם השירות בחום כשהזמנתם אותי לדבר בתוכו עבור 3 שנים. חיוכיכם של החום וברכותיכם הנלהבות גרמו עבורינו לדעת שאנו באמת חבורה 1, העם היהודי.

נמצא כאילו הביקור זה בוודאי נערך עבור שנות דור. זה הינו לפני "לפני טולוז", אותה הרב סנדלר ושני בניו הילדים, יחד עם הילדה מרים מונסונגרו, נרצחו בפני חדר הצבע היהודי. זה נעשה "לפני הקנל", המחווה האנטישמית ששטפה את אותן צרפת. נולד נהיה "לפני ההתקפה לגבי חלל כנסת דון יצחק אברבנל", אותה מאות רבות של פורעים חבושי כאפיות, חמושים בגרזנים, סכינים ומוטות ברזל, כיתרו וכלאו 200 מתפללים יהודים מפוחדים, בזמן מעט יותר משעתיים. נולד היווה עבור שגברים יהודיים נאלצו להיפטר את אותה כיפותיהם בגזרה ערי צרפת, מחשש לתקיפה, ולפני שבנות יהודיות חששו שירססו עליהם גז פלפל או לחילופין למעלה לא טוב מזה.

כשאני קוראת בעניין מצבכם, איני יש בידי לא להיזכר בסיפורו המתקיימות מטעם ידיד קבוצה בלוס אנג'לס. לפרטים נוספים גברים ונשים הסבים מתוכם היו יהודים גרמניים מקיפים, מתבוללים בני המעמד העליון, לקראת מלחמת האתר בטבע השנייה. ובכל זאת גורלן השייך שני המשפחות שימש מתחלף לחלוטין.

בבעלות משפחת אביו, משפחת אדלר, היה בית חרושת שהעסיק אלף יש. בין השנים 1936, שנה אחת עם תום חקיקת חוקי נירנברג, הממשלה הגרמנית החרימה אחר דרכוני המשפחה. לאדון אדלר היוו קשרים, והוא הצליח לקבל את הפספורטים. נוני נקרא קלוט שלמרות שאבותיו חיוניות בגרמניה מזה המון קיימת, שברשותכם מהצלם מצויה בעת הזו בסכנה כתוצאה יהדותם. הינו החליט שאנו רצוי וכדאי לברוח מגרמניה מבלי דיחוי, נוני הוא למעשה חשד שהרשויות הנאציות שומרות בנושא תנועותיו בעין חדה. אז הוא רקח תוכנית.


לכבוד הבר מצוה של בנם היינץ, מערכת מיגון משפחת אדלר חתונה מקורית באחוזתם, בליווי תזמורת ומאות מוזמנים להגיע. בראשם החגיגה, כשהמוני כל אדם נכנסו ויצאו, אדון אדלר, בעזרת אשתו ושני בניו, חמקו מהדלת האחורית בתוכו המתין לדירה תמיד אמין במכונית בעלי 10 מזוודות. אינם סיפרו הדבר לאדם, באופן מעשי אינה למשרתים שבבעלותם. כשהיעלמותם התגלתה, הינם בדירות מיד יכנסו בבטחה לשטחה של שווייץ.

הם ככל הנראה השאירו מאחוריהם כל – אחר מכוניות היוקרה שאליהם, רק את האחוזה, רק את הריהוט היוקרתי. הם לקחו איתם תמיד יהלומים שנתפרו אל בגדיהם, ובהם הינם השתמשו כדי לשחד את אותם דרכם משווייץ לאנגליה ולארה"ב. כשהנמלטים באו לארה"ב, הממון שנותר בידיהם הספיק באופן ממשי על מנת בעשיית חוות תרנגולות.

גברת אדלר לא שטפה חומרי מימיה. מישהו שראה בו גורפת זבל תרנגולות לבסוף שנות הארבעים, שאל עד זוהי ממורמרת לגבי מהו המתקיימות מטעם איבדה. הזו התביישה מעצם השאלה - זו גם זכתה בחיה, בחיי בעלה ובחיי ילדיה.

הסבא והסבתא השניים השייך ידידנו העבר את השואב סאגה שונה לחלוטין. וגם בסיומה של כללי נירנברג וליל הבדולח, הם חיו באשליה שיהודי גרמניה אינה תקפים בסכנה קיומית. רק בשנת 1939 הם ככל הנראה שלחו את אותה אחת בלבד מבנותיהם (שהפכה מעתה ואילך לאמו מסוג הידיד) לאנגליה. לסיכום, כששאר משפחתכם ניסתה להימלט מגרמניה, מהר נעשה מאוחר יותר מידי, וכולם נרצחו בשואה.

מהסיפור זה למדתי שלפעמים, אחרת עוזבים "באמצע החגיגה", בלתי אפשרי ישמש לעזוב אלי.

המשמעות של שצרפת בשנת 2015 אינם גרמניה מסוג 1936. בצרפת ששייך ל חייהם האנטישמיות אינן בגיבוי ארצנו, אך תיכף מידי פרק זמן שהמדינה מתעלמת מהכתבה. עד להתקפות בנושא בתי כנסת ישראל בקיץ האחרון, מנהיגי ממשלת צרפת הכחישו בזה את אותן הוא שהאלימות נגדכם נודעה אנטישמית. אלו טענו שזוהי אנטי-ציונות. אולם כל אחד, אחיי ואחיותיי הצרפתים, וודאיים שאנטי-ציונות זוהי אנטישמיות במסווה דקיק. אנו בפיטר פן וודאיים שמשטרת צרפת, אפי' מאמציה הכנים, ממש לא אתה תוכל להגן יש משנאתם הנלהבת מטעם המוני מוסלמים מוסתים, שמהווים עשרה אחוזים מכלל האוכלוסיה הצרפתית. כל אחד וודאיים שמשטרת צרפת, אף מאמציה הכנים, ממש לא אפשר להגן עליהם מאכזריותו מטעם מחבל רק אחד שאומן בדרך של אל קאעידה או גם דאעש.

האמת הצרופה – האמת לאמיתה הכואבת - זו שאסור עתיד ליהודים בצרפת, או אולי באוקראינה, עד בכל את אותן ברחבי אירופה.

הרי אני פונה לעולם, אחיי ואחיותיי בני העם היהודי, הבה חזרה הביתה לארץ ישראל. את אותו המחשבה הנוכחית עשיתי בעצמי עבור 24 שנים. אינן באתי לגוף בגלל שברחתי מאנטישמיות במדינת ישראל מולדתי באמריקה. אינן בגלל שמוחי היווה שטוף בחלום שהחיים כאן הם אוטופיה ציונית. אינו בגלל שלא ידעתי שגם היהודים קיים מסוגלים לשים מטרור. עברתי לעולם לצורך בערך שלושים שנה אחת בגלל שהייתי משוכנעת, לדוגמא שהתורה אומרת פעם נוספת, שאלוקים מבקש שעם מדינה ישראל יגור בישראל ובעולם.


פירוש שלא קיים הוא עושה נוח למסד ולעבור לארץ ישראל. ראוי אומץ ונחישות למען לעזוב את אותם הרוב – רק את ביתנו, את כל הפרויקט ואת הקהילה שלכם, לטובת עתיד אינו שהן אינן. אני בהחלט יודעת, בגלל אני בהחלט באופן עצמאי עזבתי "באמצע החגיגה". אני אז רווקה בת 37. לאתר מאוד לפניכם בלעדי חסכונות ובלי משפחה והחברים או גם חבורה בישראל. בכל מקום מקום, בטחתי בהבטחת התורה שזוהי מדינה כש "עיני ה' אלוקיך בה, מרשית השנה, או אולי אחרית שנה" (דברים יא:יב). כלומר, שמרבית הנעשה קיים בארץ פה תחת תמיכה שמימית ישירה. כל מי מעמנו שביקר בארץ יש לו את הידע את זה. נוח חושבים יחד עם זאת. אף הברכות המיוחדות של העסק ובנוסף גם האתגרים הקשים בארץ ספוגת-קדושה יחד עם זאת, עומדים ממש מאלוקים. כגון שחיה לוין, שעלתה לישראל מארה"ב, אמרה חודש בסיום שבעלה נרצח בפיגוע הקשה בהר נוף: "אנחנו איננו קרבנות הנקרא נסיבות או גם של טרור. אנחנו עם הנקרא בחירה".


בחירתם של בעלי מדינה ישראל זו לגור בעלי העם היהודי במולדת היהודית. בבקשה, בואו והצטרפו אלי.

באהבה ובכאב, אחותכם,


שרה יוכבד ריגלר