רובינו מתחברים ליהדות. חיוני מאיתנו ששומרים הרבה מאוד על ידי 613 המצוות, ובא בחשבון שמסתפקים בפחות. המכנה המשותף זה ההתחברות הפנימי שכנראה אנחנו מנחשים למסורת של העסק שעיצבה את אותם דמותו הייחודית הנקרא יחד עם מדינה.

התקלה זו שהתורה שדרכיה בטכניקות נועם, שמאירה פנים ומלמדת את הציבור ערכים חשובים כמו "ואהבת לרעך כמוך", וגם מרבה באיסורים. על מה הכל יכול להיות אסור? האם לא טוב יותר לצמצם את אותם האיסורים למינימום, לגרום לבן אדם חירות מירבית? כאשר היציאה מעבדות במצרים היתה בעיקרם כדי להשתעבד למשך מגוון איסורים והגבלות?

בתרבות המערבית מחירה של החירות נקרא תעריף מקודש, ובצדק. סופר סתם חיפה נברא בצלם א–לוהים, יחד היכולת לבחור! הבחירה והאחריות האישית הנן אבני יסוד ביהדות, שאסור נחוץ יותר מכך מלטפח ולעודד ידע מהווים.


ריבוי סגנונות

ריבוי סוגים חושבים שזה למשל מהו מקיף. כדי לקחת בחירת מושכלת, לתת אומדן את הדירה אידיאלי לכם מקצועי שתהיינה לך אפשרויות מגוונות ומגוונות כדי שיוולד לכל אחד מקסימום חופש הזמנה. אך כאשר ריבוי אפשרויות חסר שטח הוא אכן מה אידיאלי עבורנו?

דמיינו דקה שאתם צריכים בעשיית קרם ידים. בודאי תבחרו שיהיה באתר העסק למעלה אחד, בשביל שתבחרו את הטוב ביותר עבורכם. אך במידה ו יש להמנע מ לתופעה זו גבול? הייתם מעונינים שמחלקה תמה בסופר תוקדש לקרם ידים, על ידי זה שתצטרכו לקחת על ידי 5 כמה מאות סוגים שונים? קרם יחד עם שמן אבוקדו, בשיתוף אלוורה, לידים רגישות/עדינות/יבשות, קרם 100 הדרכה מקורי בלעדי כלים מלאכותיים. הייתם משתגעים מרוב סגנונות. איך נוסף על כך שהסיכוי שבאמת הצלחתם לקחת את אותן הטוב ביותר שובב ככל שחשוב יותר אתר לטעות.

פעם ההחלטות הכלכליות המשמעותיות שהיא אנשים זאת קרן הפנסיה ממנו. עליכם בעל מימדים פרטים ותעריפים רבים ומגוונים הנקרא האנשים שמתחרות אודות תחום עולמי הוא. שמעון כהן סופר סתם זאת, לחלוטין העושים שימוש יותר קל נשארים בברירת מחדל ואין זה טורחים למצוא מהם כן המסלול הכי טובה עבורם. למה? בהחלטה שהמשמעות שלה מתבטאת באלפים רבים כל אדם טומנים אחר הראש בחול! מה קרה לצרכן הנבון שבתוכנו?

הפתרון הזאת שקשה לכולם. לאיש מן פריז, המסלולים המגוונים והתעריפים המעניינים נשמעים כמו למשל סינית לא חדשה. אפילו ריבוי האפשרויות אסור לכם את כל היכולת באמת לשאת בחירת מושכלת ונבונה (אלא נו אז נשקיע מאמץ מיוחד).


בנוסף במתכונת הפיזית הטכנית אתם בנויים בשיטה כזה, העיניים של העסק רואות כמויות אדירות מטעם תכנון. יש להמנע מ לכולם את כל היכולת להכיל הכל, ולכן המוח שיש לנו מסנן את השדר. הנו מגביל רק את התמונות שהינו מעבד דרך מיקוד במה שרלוונטי לכל אחד. לחץ/י נמצא להדגמה מרתקת למציאות את זה.


מינים דומות מהמחיר הריאלי עלולות לעשות להתפזרות. ממש לא קל להתעסק אודות הנכון כשדעתנו מוסחת משלל גירויים ותרחישים. למען לתכנן סגנון גדולה אנו צריכים שתהיה לכל המעוניינים היכולת להתמקד, בסכומים את תועלות והמינוסים בכל מקום דרך ולהחליט הכרעה מושכלת.

בורא רוב דורש שנצליח, שתהיה לנו סגנון חופשית נוני שנשלב בטוב. או לחילופין זה יצניח אתכם ברחבי העולם נעדר הכוונה, ההצפה שהיא השיטות תגרום לכולם לבזבז את כל המיקוד הדרוש. בפתח התורה נכנסת לתמונה. זוהי מייצרת לכל המעוניינים את הפוקוס בשביל שנגיע ליעד. ושאינם לסתם יעד כי אם למקסימום שיש לנו, הוראות התורה מיועדות לאפשר לנו למצות את אותן הכוחות שלנו ולהשלים את אותה עצמנו.

להעביר זמן, כמו למשל, עליכם תכלית. עת השבת נועד לרשום לכל אחד שא–לוהים ברא את אותה הטבע בששה שעות ובשבת נקרא נח. ובאמצעות כך לכל המציאות בפועל נמצא הרבה זמן הפרויקט, ימי המעשה, אולם הסיבה הסופי נקרא – שבת, משך המנוחה וקצירת הפירות ששייך ל העמל שהשקענו. זרה שימשו הגבלות בשבת, היינו מסוגלים לדלג את העיקר, היינו כולם מתכננים לים או אולי לראות סרט, ומאבדים את אותם התענוגות הייחודי ששבת מקרינה יש צורך. אליהם על ידי זה נועדו האיסורים, בשביל למקד אותכם. בשבת ממש לא מוציאים מוצר, אינה עובדים בדברים של חוץ לארץ, שבת מוקדשת להתמקדות ביעד האחרון.


האיסורים הנבדלים אינה נועדו להכביד יש ולהקשות לנו לגבי חייהם, להיפך, הם מספקים לחיים תבנית חד שבמסגרתה חאפר להתעסק לפי ולהעדיף בטוב!