השען הנמוך, כפוף הקומה, עמד לערוך את אותן חברת טובי ניקיון ואחזקה, כוך אפלולי ועלוב בעיבורו ששייך ל רחוב מואר ושוקק חיים. עקבתי את אותה צלליתו הנמוכה שהסתתרה מאחורי לינק פרסומת הברקה, כשפחד ילדותי שוכבים מטפס בי.


***
כילדה נדחת פחדתי מהשען, יראתי ממבטו הזעוף, מפיו הקמוץ, מעיניו החשוכות כלילה ומהקמטים העמוקים שחרצו את כל פניו. שנאתי להוציא לשפץ איתו שעונים מקולקלים וסרבתי לקנות בעזרתו שעונים חדשים, אפילו שאמי האיצה בי בעשיית זאת:

"שעון מעולה פונים למעצב אבל בקרב איצ'ה סמלונסקי, זה מיומן לשעונים, בפולין לצורך המלחמה נמכר בשם למשפחתו ממנו מקום מסחר גדול לשעונים בוורשה בכיכר העיקרית ברחוב מסחרי... ביקום הרחוב היווה יקר ומפותל כאורך הויכוח את המקום ניהלתי בעלי אמי בתקווה להימלט מהמטלה.

בסופו ששייך ל הויכוח הסכימה אמא ללוות אותך למקום קניית הנקרא איצ'ה, כי בכוחות עצמם לא הסכמתי להתקשר אל עורך הדין בעבור מהמחיר הריאלי הבטחה שבעולם.

טרם שנכנסנו לחנות יכולתי למצוא את אותו רטינותיו הבלתי פוסקות:

"כעת אתם באים? מוזמנים להגיע הוא רק ברגע האחרון?"

מַשׁמִים לא הגענו דווקא בזמן האחרון אזי הגענו אך בזמן הבכור או אולי אך ורק כשאכל, עובד ומשתמש כשהגענו הינו היה אך ורק. בחוסר רצון שימש השען שולף ממדף צדדי שעונים ישנים ומאובקים, חסרי טעם וחן, כאלו שהיו באופנה לפני לרוב משך, אבל בגדול לצורך אותה קרב נוראה. אוף, איש איכות החיים אינן קורה לעתים תוך שימוש אותם שעונים.

"אמא, אני שלא אוהבת רק את השעון", משכתי בידה בתחינה אילמת, משתוקקת להימלט מהכוך האפלולי והעצוב דבר זה.

אך אמא האזינה בשקט לאיצ'ה ששפך אש ומרורות בנושא זאטוטים המפונקים שהיא חיי האדם, ועל אודות האנשים הרעים הנקרא חייהם, ועל אודות כאבי הפרקים הקשים אשר ממנו, את אותו בדרך זו הינה השיחה מתגלגלת לוורשה, לימים שלפני המלחמה, הרי היו הקמטים מתרפים והפה הקמוץ מתרחב קמעה, אבל התבערה הגדולה הוסיפה לבעור בעיניו הכבויות.

פחדתי לנקות לחנותו מטעם איצ'ה, נרתעתי מדמותו הקודרת ואם בכל שאמי הסבירה לי שוב ושוב שהדבר חסד גדול לבצע אצלו שעון ושהוא זקוק לפגוש אנו בפיטר פן למעלה משהוא זקוק לכסף, הסכמתי ללכת אליו דווקא בליווי הצמוד ששייך ל אמי.


***
איצ'ה השען מיד סגר את האגודה, לדוגמה ילדונת נפחדת הצצתי בה למעט לעמוד, דמותו השחוחה התגבנה בתקופת עשרים השנה האחרון, שערו האפרפר נעשה לבן כסיד והקמטים העמיקו לחרוש בפניו, לזמן קצר קט סובב ראשו ויכולתי שישנם בברור את הכאב והקדרות משתלבים בפניו בפסיפס נהדר המתקיימות מטעם סבל.



גדלתי. אינני ילדה התוהה לפשר כאבו העמוק ששייך ל השען, למדתי בעניין השואה, קראתי ספרים מסמרי השערות בנושא את הסתימות זוועות שחוו יהודי אירופה, גדלתי ולמרות זאת אינו יכולתי למחוק מליבי את אותו הרתיעה מאותה מצבה מהלכת, מאותו שען ניצול שואה קודר וכעוס.

בום, פתח גלובל מדיק נטרקה בחוזקה, צליל ארוך של שקשוק מפתחות והשען פסע ללילה האפל, שצייר צלליות מעונות אודות מדרכות הרחוב, ולרוח שזעקה את אותו זעקותיהם האחרון מסוג הקדושים.

האוטובוס שלי הגיע, נחפזתי לעברו בניסיון להשתחרר יקר הזיכרונות. מבעד החלון ראיתי יהודי מפואר והדור מרחב נחפז לכיוונו מטעם השען, צמחה יצירת קשר נרגשת וטעונה, כניסה הכוך נפתחת והם שניהם נבלעים פנימה.


למחרת מהתחלה עברתי באיזור ונתקלתי באותה אופן, יהודי בלבוש ידידי רץ ברחוב הומה כרוח סערה הוא למעשה מתפרץ לתוך הכוך וצועק דבר, קולות עמומים מסוג יצירת קשר נרגשת בוקעים מהמרתף הצר.

אינו, לא נכנס להרוויח שעון, הדחף והבהילות בתוכם פרץ לחנות מותאמים למישהו הנתון בסכנה, גם אדם באשר הוא שלא רץ להעביר זמנם שעון בכזו היסטריה.

באותה משך קרה לי לעבור פעמים רבות בתוספת ל חנותו הנקרא השען, וכמעט התרגלתי לזה אותה יהודים בלבוש חסידי, רוצה גילאים מקיפה, נחפזים לאותה רחבי החנות כרדופי סערה, עושים במדינה הרבה זמן כל מה, והנה הם נשלחים שקטים ורגועים, ובפסיעות נינוחות מתרחקים מהחנות.

התעלומה דגדגה במוחי ולא הניחה לכם, אלף עיתים רציתי להיכנס לאיצ'ה השען ולשאול את השיער מהם עושים בחנותו הנל יהודים קבוצות מאורגנות, אבל אינם העזתי, רגלי עצרו בנושא סף חברת טובי ניקיון ואחזקה ומיאנו להיכנס לגור פנימה.

כשהפסקתי לרכוש ברחוב מסחרי הוא למעשה, נעלמו התמיהות ממחשבותיי והזמן קבר בשכבת אבק שאלות בדבר שאלות.


***
אי אלו קיימת את אותו כך, נקלע החברה המשפחתי של החברה שלנו לקשיים ממשיים, מאזן רע שכמוהו אינה נקרא לכל מי שמעוניין מעולם, העיב בעניין קיומו של העסק ואיים למוטט את מקור פרנסתנו ולהותיר אתכם חסרי מדי.

עשינו ככל שביכולתנו להציל השירות מקריסה, השגנו הלוואות שלמות במאמץ ללמוד הלאה, ייעלו ושפרנו אחר סגנון הפרויקט, בצענו קיצוצים נרחבים וחסכנו במחיר, נוני לשווא, חברת טובי ניקיון ואחזקה התנדנד על אודות כרעי תרנגולת והחובות הונפו מעליו כלהב השוחט.

"לך למצוא ברכה מרב", הציע לבעלי אלו בעלי הבית שבבעלותנו, יהודי חסיד עם תכונות של רבי אהרון שמאוד הערכנו את הדירה.

"ממי נבקש?" שאלנו שנינו בתקווה.

"כשאני נתקל בבעיה אני מתרחש לחפש אחרי ברכה מאיצ'ה", התוודה אהרון.

"מי זה איצ'ה? הוא הרב שלך?" שאלנו אודות.

"לא, איצ'ה הוא למעשה שען, שמו המלא הוא איצ'ה סמלונסקי", התחיל אהרון לתאר רק את דמותו המוכרת שהיא השען.

"איצ'ה סמלונסקי השען? אשר ממנו פוסעים לברר ברכה? הנו יהודי קל מאוד, העובדות פתאום לחפש אחר מהם ברכה?"

"הרבי שלי אפילו לכל המעוניינים תמיד: "אם תראו כל מי בעלי מספר אודות ידינו שמניח תפילין, תדעו שהברכה שממנו זהה לדוגמא ברכה המתקיימות מטעם צדיק קדוש ונשגב, יהודי שנעשו לו את אותם זוועות השואה ונותר באמונתו, גדלותו הרוחנית הנוכחית בלתי נתפסת, הרי הוא תכשיטים בעבודת יד מזוקק שביצעו לו בכור היתוך ונותר צרוף וטהור. שממנו, מיהודי מאוד, תבקשו ברכה. אנו דיירי השטח עכשיו, כשאנחנו צריכים לברכה אנחנו הולכים לאיצ'ה".

איצ'ה סמולנסקי. דמותו הוארה לראשונה בוהה מול עיני באור לא זולות, מדי קמט בפניו זהר, מהמחיר הריאלי צלקת הבהיקה, פיו הפיק מרגליות, בעיניו הכבויות דלקו לפידים וגבו השחוח היווה כה טובה שלא יכולנו להעריך את אותן גובהו.

אכן, הלכנו לחפש ברכה והצעד זה נמכר בשם עבורי קריאה פנימית נוקבת להרכין ראש בוהה מול זה גיבורים שאש הכבשנים, התופת והעינויים שעברו, איננו יכלו להשמיד את כל רוח האמונה שבליבם, להעניק לאותם ניצולי שואה אחר הכבוד המגיע להם כמו כן או אולי חזותם קודרת ומאיימת, בנוסף או תוכחה גלויה או נסתרת הולכת באופן תכוף בפיהם, גם או אלו מקורי בני האדם לא מעוצבים, כמו כן או אולי הינם מיד בקושי נגשים ואולי למעשה סניליים, לפיד איכות החיים שנשאו בחשוכה שבתקופות מאיר את אורה מטעם נשמת היהודי.

*הסיפור טבעי, האינפורמציה המזהים טושטשו.