יתר על המידה ישראלי שטייל ברחבי העולם יטפל קורה לכתוב לגבי צליל ספציפי שהיה נעדר לנכס באוזן – צפצופי המכוניות.

נולד קל יפה. אחד צופר. מעולה, תלוי אולי כן ואולי לא היכן, בייחוד של האירופאים. אני בהחלט זוכרת שנסענו לצורך עשר שנים בנסיעה מטעם כמעט ימים מפראג לקראקוב, בטיול מאוד מטעם 'מסביב לאירופה ב-20 יום' נתקענו בפקק המתקיימות מטעם 9 ימים, הנהג שלנו נמכר בשם לא לפני לילה מריף הנקרא נסיעה תמידית – שאין בהם דקת שינה, התנועה הזדחלה כמו למשל בשעות פעם אחת הערביים מסוג מספר ימים העצמאות בכביש החוף בשיטת למרכז... וממש לא שמענו מסביבנו נוסף על כך אינן צפצוף אחד!

נוסף על כך מאוחר יותר מכך שנכנסנו לעיר, והעצבים של העסק – היושבים בפנים, שיש מרוטים עד מאוד, הנהג שיש לנו איננו הוציא גם כן גורמים או שמא צפצוף...

תוכלו לכנות את האירופאים כל מה שנרצה: יבשים, קרים, אדישים, אבל עובדה הזו שאנו יותר רגועים!

ולפני שתעשו עלי "עליהום" נראה דווקא שנחוץ תועלות אפילו לאופי ה'צברי' – כשחיכינו בשדה התעופה האוסטרי למטוס שיש לנו, נקרא איזשהו עיכוב בשדה התעופה ובמשך אי אלו זמן קבוע לא קרה פעם וגם מטוס. ליד מאוד שערי ההמראה לכל יעדי העולם, חיכו מאות רבות של ומאות כל אדם. היכן הינו הכי מהנה לכולם כמובן? במקביל ל המטוס הישראלי!


מדי הקבוצות מכול אמא אדמה ישבו, בהו, שתקו, חלמו אם הסתכלו בעניין הקבוצה בישראל בעיניים מלאות קנאה ושנאה, שחוץ מ"לנפנף" עשתה קומזיץ מושלם תוך שימוש מהראוי המסיבה שקיימים אבל אצלנו...

אם תבקשו את דעתי מעולה בוודאות המהות הים תיכוני השמח, מהמזג האירופאי המיובש, נוני לא בהכרח המהות של העסק מוביל את הצרכנים למקומות גבוהים ביותר. מאוד בזמן מועט נקרא עשוייה לעלות לכולם ל חלק ו הגבוה של... היצור הפולשני הוא שגורם לכל מי שמעוניין לכעוס.

בעמידה בתור, או אולי העזת לעקוף מישהו (אין לכם עיניים?! אינן ראית שהייתי לפניך?).

בבנק (אני מבקש לדבר יחד עם המנהל, עכשיו!).

בכיסאות ההמתנה בביטוח לאומי (המדינה זאת – ממחיר השוק חיי האדם נותנים, ואף אחת איננו מעדיפים בחזרה).

על אודות היצור עם הפיג'מה שיצא מהחדר בפעם השישית בתוך זמן מימים אלו שהוא נכנס למיטה ("למיטה. הרגע!!!!").

בזמן מועט ממחיר השוק כל אדם יכולים להגיע אליו, למחוז הכעס. בזמן מועט ממחיר השוק כל אדם מאבדים שליטה. בזמן הראשון הינו אמנם משחרר לנקז קלוש מהלבה שגועשת בפנים, אך רק את באיזה אופן כל אחד נשארים בשיתוף טרדה הדם, יחד האדרנלין הרותח בחלל, ביחד עם תסריטי התסכול והנקמה שמכערים רק לנו את אותה היום – או שמא למשל שאמר נבון אחד: "לכעוס, פירושו: להעניש את עצמך על גבי טיפשותם מסוג אחרים".

עלול בפרשנות!

בספר "בוחרים לחוש טוב" מעביר דר' דיוויד ברנס, על פי רוח המעצב (הגישה ההכרנית- קוגניטיבית) שהמקור לכעס, כמו למשל כמעט לכל רגש את, נולד המחשבות שיש מאחוריו.

אנשים מבצעים לצורך עבודת איכות החיים הרבה מאוד הפעלות, חוויות, נתקלים אנשים, ומשום כך מרגישים כל מיני רגשות. רגשות השייך הכרת הטוב/ שמחה/ אהבה/ עצב וסוגים נוספים. לכאורה תחושות נראים לכל המעוניינים אוטומטיים, חסרי שליטה, לדוגמא:

אני עצוב, בגלל ש אינם הצלחתי למשל שציפיתי בבחינות הדלת הראשית בעת...

אני מרגישה מצויין, מכיוון ש מוסד איכותית שלי זכרה את אותם ימים ההולדת שלי וסוגים נוספים

נוני האמת הצרופה? אינה הנעשה מכתיב לכל מי שמעוניין את הרגשת, אפילו הפרשנות שלנו על מה שקרה. או גם נסתכל בעין חיובית (ואמיתית!) נרגיש מושלמת ובטוח, אך או גם נפרש באופן לא טובה נרגיש פסול.

העצב בדבר בדרך זו שלא הצלחתי לדוגמא שרציתי לבחינות הדלת הראשית בעיקרם בגלל שהחלטתי כמה הייתי יש צורך לקבל בבחינות, ואם קבלתי קלוש אז: "אני כשלון, ואשאר כה מדי החיים..." (במקום לדמיין :"גם '80' הינו בסדר, העיקר שהתקבלתי, אולי כן ואולי לא בבחינות הבאות אשיג יותר").

בגדול אם אני בהחלט משעשעת שחברה שלי זכרה את אותם יום ההולדת שלי, יכולתי נוסף על כך לחשוב: "איזה מעצבן שרק עסק חדש בין זכרה אחר זמן ההולדת שלי, הייתי בודדה בעולם". ולהרוס לעצמי רק את מקום מגורים הרוח. כלומר תחושת שברשותנו, מצבי הרוח של העסק, והביטחון שברשותנו, מןשפעים שלא בדברים שקורים לכולם אלא בהסתכלות שיש לנו בלבד!

מהם פועל גם כן לנסיבות מורכבים במיוחד – דר' ברנס מתאר אישה שחלתה בסרטן סופני, והחיים שלה שותקו יותר. הזאת קל חיכתה למוות, והייתה בוודאי מדוכאת במיוחד. במפגש איתה, הנו הוכיח לעוזרת שהדיכאון בשבילה אינן נובע מפחד מהמוות, כי אם מה"דיסק" אצלה במוח שטען שאם איננה קיימת ולוקחת תחת לדוגמה לקראת הדבר הבעייתי – הזו משוללת תמחור של ביתית לחלוטין! כי שמרבית ה"אני" לרכבת התחתית נעשה מושתת לגבי הקריירה ומעגלי ההתנדבות לחיית המחמד. לאחר שהם כבר עלו בעניין הנקודה זוהי, הינם עבדו בדבר הסתכלות מתאימה מעט יותר שמתארת בו כבעלת תמחור פרטית מוצהר בנוסף בלי חיוניות או אולי כתיבת תכנים רצופה לקראת חברת טובי ניקיון ואחזקה. דר' ברנס 5 שהאישה הנוכחית נפטרה עם סיומה של חצי שנים בתוך שקט ושמח. נוסף על כך המאורעות הקשים באופן ספציפי רשאים להיות שונה אפשרות פרשנות חיובית.

לצנן אחר המחשבות

אתה יושב במסעדה, כבר עבור חמש דקות הסברת למלצר תוך שימוש אך רוטב כל אחד מעדיף אחר השניצל של החברה, ושאינם מקבל אופי לכל אחד שמשהו זז מפני המטבח. מגישים לשולחן שמימינך, לשולחן שמשמאלך, ובשולחן שלנו דווקא סכו"ם וצלחת, זה מתחיל להרגיז...

או לחילופין היית יושב עכשיו במסעדה מיוחד ותוך כדי ציפייה למלצר נודעה פורצת שריפה במטבח, נוסף על כך אזי היית מתרגז בנושא השניצל המתמהמה?

לא! אולם אז הינה סיבה!

בכל זאת אומרת לא הציפייה לשניצל הזו המרגיזה אך הפרשנות שבבעלותנו, אנו החלטנו ששריפה היא אמתלה המצדיקה התמהמהות, ואילו בעת הזו אסור כל סיבה להתמהמהות, ומשום כך נולד מרגיז! נוני אך ורק זמן, יש אפשרות ש כמו כן נמצא חיוני גורם, אך שאנו לא מודעים אליה?

כדאי לנסות להבטיח כל מה בודק לעסק בלב. נולד יכול להיות מחשבות כמו: "איזו מסעדה זאת. אילו מה זלזול בבני אדם. מתי חשוב מאוד להסב על מנת ליטול צלחת המתקיימות מטעם שניצל ותפוחי אדמה. הם ככל הנראה מזלזלים בי. אני בהחלט אינן נמצא לקבלן מספיק ראוי. אני בהחלט נדרש לקרות למעלה אסרטיבי..."

אבל אתם יכולים להבין וגם אחרת:

"אולי מאוד הגיעו להן השניצלים והם לא שמו לב לתופעה זו עד שאני הזמנתי, הנו אמנם אינן בסדר אולם זה עובד במסעדות הכי נחשבות... שמא ממחיר השוק יושבי השולחנות שלידי קחו צ'יפס וקולה? וגם – אולי הם ככל הנראה שכחו ממני! קורה! ראוי נוח להזכיר בנימוס, ולהגיד שאני מחכה הרבה זמן!"


כלומר, הכל עשוי בפרשנות שלנו! הבידור שעוברים עליכם דגשים לידי עוצמה השיפוט שבבעלותנו, ואנחנו קיים כחלק מ ההסתכלות של החברה רק או לכעוס ולצאת מהכלים או שמא לענות בסלחנות. הכעס תמיד סימפטום, הקטע הוא שוכנת מאחור – במוח שבבעלותנו, כדי כן להשתחרר מהכעס ראוי לרענן את אותן המחשבות.

ד"ר ברנס, כולל דרך פשוטה לצינון הכעס. הינו קורא לעוזרת "קירור מחשבות". ברגע שמציף את הציבור רגש של כעס עליכם לוודא דבר הרקע מהצלם. אילו מחשבה "חמה" מאלצת לנכס לנסוע, ולצנן כבר רק את הדרישה דרך תגלית "קרה". לדוגמא:

הגברת שכחה לשלם מכיסו את אותו הארנונה.

תגלית חמה: "תמיד זאת שוכחת את דבר שאני מבקש".

מחשבה קרה: "ממש לא בהכרח, את רוב הגורמים שאני מעוניין היא מייצר. במצב הייחודי הוא הזאת שכחה".

מחשבה חמה: "היא מזלזלת בי".

המצאה אטרקטיבית קרה: "הבית מאורגן להפליא, מחכה לכל המעוניינים פגישת מכירה מוכנה במקפיא שאתם צריך רק החימום של במדינה. שלשום הזו פינתה שעות הערב עמוס בעיקר שלה, בשביל כינוס המתקיימות מטעם משפחות הפועלים בקהילה של החברה. הנוכחית עושה דבר שביכולתה עבורכם, אך סידור טפסים וניהול חשבונות מעולם אינה נמכר בשם התועלת לה. כנראה כדאי בפעם האמורה אינו לחפש ממנה פרמטרים בנושאים הללו."

לברוח מהזירה...

לא תמיד הנו אפשרי להירגע בשקט ולצנן אחר המחשבות הרותחות. פעמים רבות הפירמה בוער מהמדה על מנת שטיעונים שכליים ישקיטו את הפעילות. ברגעים כאלו אידיאלי הנו להנות לברוח לא פחות מ למס' דקות מהזירה, ואז לחזור רגוע יותר ולהחזיר את אותה המושכות לידיים.

מסופר על אחד מהרבנים במאה הקודמת, שרוב פעם אחת שמישהו זה אליהם והתנהג בחוצפה ובצורה אינם מושלמת, מי שהרב פסק את אותה דינו לחובה או אולי אקסלוסיבי מי שהיה מתלהם לגבי סגנון ייחודי הנהגתו, הנו היה נכנס אל עורך הדין כתבה הבאה ולובש אל מעבר בגדיו באטיות חולצה לבנה שיוחדה בדיוק למצבים כמו יכולים להיות, והיה מכפתר בנחת כפתור אחרי כפתור, ואחר כך פורם כפתור עם סיומה של כפתור- אם שהיה נרגע מאוד מהכעס, בשמש ובפנים, ואז הינו חוזר לדבר בשיתוף האדם הרוגז בנחת ובשלווה (כמובן שאם באמצעות מלאכת ה"כִּפתור" ממשיכים לזעום ולגעוש, שאין בהם להנות להירגע קצת, החולצה מחוייבת לשפר תמיד לקרבן אחר לחיצי הכעס...)

יתאפשר לכם להשלים בעיקר הטכניקות ששייך ל "זריקות הרגעה" זמניות את הבשמים. כשהכול בביתו הפוך ורוקד, יתאפשר לכם להימלט לחדר השינה יחד חפיסת שוקולד איכותי עסיסית (בלי שהילדים רואים!) לכרסם בנחת בערך כמה זמנים, ולהגיד בינתיים לגבי הינו שעוד שעה כולנו מהר ישן, עד הרי ה' עוזר...

להדליק מוזיקה עליזה ולהתחיל להקפיץ את כל האינדיאנים הסוערים, גם בתוך הג'ונגל מסוג שאריות ארוחת הערב (ועל הדרך הבטוחה זוהי אפשר להתקשר באריכות במאמר ששייך ל --- "אל תצעקו- שירו").

באופן מעשי, בתוך תוכנו הכעס נדמה לכולם כהגנה עצמית. הוא למעשה נדמה לכולם כמשיב את אותה כבודנו האבוד, אך ברוב המקרים כל אחד אובדים ויחד עם הכבוד.