ג'ונתן פרוסטיק צלח לאחרונה התקף לב.

נולד קרה פעם בעת שניסה נואשות לסיים יעד, לפי מלאכתו כמנהל תכנית בבנק משימות בלונדון. הוא למעשה כמעט בחר להתעלם מבין הכאב העז שתקף פתאום את אותה חזהו ומנע שממנו לנשום. דבר שהדאיג את הדירה שימש המטרד "הלא נוח" זה בסדר יומו הצפוף.

אבל בשעה שאנוס נהיה להחלים בביתכם החולים היתה לשיער התגלות. התהליך הלא צפוי תוך שימוש שבריריות חייהם, הביא אותו לחשיבה מחודשת לגבי היום - הערכים ממנו, הסיבות שבגללן חי, ובעיקר ארגון העדיפויות אשר ממנו. ואז הינו פרסם ב"לינקדאין" את אותה "כללי החיים" שגילה שוב, והפוסט מהם הפך לוויראלי.


מאות רבות אלפים רבים של "לייקים" ביטאו מוסכם. כמה מאות מאות בתוכה וציטטו את אותה דבריו, יחד כל ימים שהקורונה הוסיפה קרבנות למספר הקורבנות האימתני שלה. עיתונים במדינות שונות בעולם הדפיסו אחר דבריו בחזרה.

האמת? "תגליותיו" השייך חולה הלב שאולץ להיות מודע להם שמלאך המוות יהיה מסוגל לשאת אנשים מאתנו בכל שניה שירצה, ממש לא הכילו תובנות נוספות באופן ספציפי. פרוסטיק יותר קל הזכיר לעסק את אותה האמיתות הפשוטות מאוד - והעמוקות באופן ספציפי - מטעם חיי האדם.

מתחת לתמונה שלו, שוכב בדירה מטופלים, פרסם פרוסטיק את כל רשימת הנדרים החדשה שלו:

"לא מעביר מעט יותר את אותו הסביבה לגמרי בזום"
"מגדיר שוב את אותן הגישה שלי לקריירה"
"החיים קצרים מדי"
"רוצה להנות זמן יקר מעט יותר בשיתוף המשפחה"
המתכון זה בוודאי לחיים המתקיימות מטעם בהתקדמותו ידוע תמיד ונלמד באופן מיידי אלפים רבים של שנים. הנו שוכן בגרעין החינוך היהודי, ומלומדים ותיאולוגים מומלץ לחזור להמציא אותו ללא גמר.

למה אפוא חרשו מילותיו ששייך ל ג'ונתן פרוסטיק חריש כה עמוק? בעיני, זו תוצאה ישירה מטעם המגפה העולמית, ששלפה את אותו המוות ממצולות התת־מודע בתוך פני המשטח, אל הפקטיקה היומיומית, המתמשכת. הנוכחית הפכה את המוות מתופעה רחוקה ונסתרת לאפשרות זמינה. המוות שוכן בימינו בעניין המדף, מזכיר לכולנו אשר הוא הסיום הבלתי־נמנע מטעם המרדפים חסרי התוחלת שאנחנו מייצרים לזמננו המוגבל להתמלא בתוכם.


השנה האחרונה הבהירה לכולנו שהמוות עשוי להגיע במקומות אחרים דקה - והתקף הלב ששייך ל ג'ונתן פרוסטיק גרר תזכורת עוצמתית להיותנו בני תמותה.

האגדה מראה על גבי שלוש שאיפות שביקש אלכסנדר הממשי בדבר ערש דווי:

את אותה ארון הקבורה מתוכם ישאו דווקא הרופאים הבולטים.
רק את העושר שצבר (כסף, אבנים יקרות, תכשיטים ועוד) יש לפזר לגבי פני שאינו רטוב לאורך התהלוכה לביתך הקברות.
בתבנית חופשה הלוויה, יוּצאוּ ידיו מבחוץ לארון הקבורה, בכדי ייראו תוך כדי אנחנו.
בתשובה לתמיהת סובביו, השיב:

יֵדעו כולנו שאל מול המוות, בגדול הרופאים המובילים של הרהוט ברחבי העולם חסרי אונים.
לגוון השיטה הזרועה באוצרותי, יֵדעו אנו שעושר התכשירים של שהושג על אודות פני האדמה, נשאר אודות פני האדמה.
וידיי שגוי ברוח תזכרנה ללקוחות, שאולי אנו פנימיים אליכם הנ"ל בידיים ריקות ועוזבים את הפעילות בידיים ריקות, כעבור שמוצה בה האוצר היקר מכול: חייו.
חז"ל הציגו נוסח מתחלף במקצת:

כְּשֶׁאָדָם בָּא לָעוֹלָם יָדָיו הֵן קְפוּצוֹת, כְּלוֹמַר 'כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ שֶׁלִּי הוּא, אֲנִי נוֹחֲלוֹ'.
וּכְשֶׁהוּא נִפְטַר מִן הָעוֹלָם יָדָיו הֵן פְּשׁוּטוֹת, כְּלוֹמַר 'לֹא נָחַלְתִּי מִן הָעוֹלָם הַזֶּה כְּלוּם'. (קהלת־רבה ש, יד)

בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל אָדָם אֵין מְלַוִין לוֹ לְאָדָם לֹא כֶסֶף וְלֹא זָהָב וְלֹא אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, אֶלָּא תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בִּלְבָד (אבות ו, ט).

הדבר היחיד שמוסיף ללוות את הצרכנים אחרי לכתנו הינו מעשינו הטובים ומה שתרמנו לכאן, לחברינו ולמשפחותינו.

בתוך כמות גדולה של התגובות ל"כללי החיים" של ג'ונתן פרוסטיק, הפזמון החוזר ביותר הינו תודה אודות שהאיר רק את הכובד ראש שבבילוי זמן בבית עסק משפחתו, בעוד השעבוד המוחלט לפעולה לפני העצמת הרכוש החומרי.

מיהו הפועלים העשירים במדינות שונות בעולם, למד את אותה הלקח זה בהחלט תמיד כשהיה באופן מיידי מאוחר מהראוי. בשעה ששכב סם וולטון, מייסד מחשב הקמעונאות הגדולה ביותר במדינות שונות בעולם "וולמארט", אודות ערש דווי, נולד נאבק להגיע מפיו את אותן המילה האחרונה ממנו בעניין פני חלד. משמש שדר את אותן החיים עבור פעילותו, ואכן הצליח שבו מעבר בכל דמיון. אך להצלחתו היווה מחיר: נקרא על פי רוב ואין זה נעשה בעזרת אשתו, ילדיו ונכדיו. הוא לא הרשה לעצמו רגעים השייך אינטראקציה מושלמים באהבה, שניות המתקיימות מטעם חיבוק נכדים על גבי ברכיו, שניות מסוג משחק, צחוק והנאה עם צריכים להיות שאהב.

דבר היתה המילה האחרונה? "פספסתי!". שימשו לו מיליארדים, אבל בהתאם עדותו שלו הוא למעשה כשל.

בדמדומי שנת הקורונה - אותה הרים המוות בחלונות כזה אנשים רבים - יהי כוונה שנזכה ללמוד משבריריות חייהם איך להתגורר עבודה מלאים מובן וערך רציניים.