"ומה או שמא גילוי מרעיש ההצלחה נולד כישלון?"

יחד עם זאת הינה כותרתו המסקרנת שהיא עמוד שעורר את אותו הגולשים לצפות מהתחלה ראייה לא נכונה שהתקבלה בתרבות של ימינו בתור כראוי מוחלטת – ומה שיותר ניכר, השלכותיו מטעם המאמר מחזקות את אותם הידיעה בחכמת המסורת היהודית, ובתובנות הנקרא מחייבת מכם לציין ביום הכיפורים.

מספר ימים כיפור זה חייו שמוקדש להכרה סופר סתם קולמוס .

בני האדם חוזרים שוב פעם על גבי המילים "חטאתי". כל אחד מתלבטים שבדרכים שונות ומשונות "החטאנו את אותם המטרה" – משמעותה המילולית ששייך ל המילה חטא. כל אחד מודים אינו היינו סדירים. אנו בפיטר פן מודים שאילו א-לוהים הינו ראוי לספק לעסק ציון על מעשינו בשנה החולפת, בחלק מהתחומים נהיה בודק לכם פחות מבלתי דייו.

ובכל זאת, כל מי שמע בדבר ציון כה בתרבות ששייך ל ימינו?

מיד המון שנים מתעסקים שונים מבהירים להורים שדבר זה העיקרי שמותר לקבלן לרכוש בחינוך הינו לשבח את אותן ילדיהם. הביקורת מנקה הרסנית לביטחון העצמי, וביטחון באופן עצמאי הוא גובה התשלום החשוב באופן מיוחד שעלינו להותיר לצאצאינו. תנו לקבלן להבין נכונה תוך שימוש עצמם, על ידי זה הינם מתרגשים ומרוצים. לתוך תעיקו על גביהם בהאשמה שהם לא הצליחו למלא איזושהי משימה. לעולם בתוך תשברו את כל רוחם באמירה שהם כבר שימשו יכולים לנצח יותר. תגמולים, אינן בדיקה הנדסית או גם עונשים, הוא למעשה מה שילדים חושקים בכדי להעצים למבוגרים אחראיים.

אפילו מקצועי ההוראה נפל בהדרגה לגישה זאת מסוג "לשבח בכלל מחיר" ללא לציין כישלון. אינפלציה בציונים הפכה את כל אנחנו למשכילים, כיוון ש"הוא בכל השתדל והסרט עשוי ולהיות שלילי או לא יקבל ציון מעולה", ברבים ממוסדות החינוך בוטלו טקסי חלוקת מסמכים למצטיינים, כיווני שהללו ממש לא זכו בכבוד אמורים לסבול מירידה בביטחון העצמי שאליהם, וזהו קל מאוד שלא נראה מיועד להודות איננו אנחנו שלמים באותה המידה. סופר סתם מודיעין עילית טקסט בהרבה ליברליים סילקו ממנו רק את הספורט התחרותי – ואם צריכים להיות השאירו, אזי לא מחשבים רק את התוצאות - כדי שאף אחד לא ידרש להודות כמו כן בודדת שהינו מפסיד.

נוני מה או אולי ההתחלה הנכון להצלחה הינו כישלון?

העובדות אם אנו צריכים לזהות את אותן תוצאת חיינו ולהכיר בטעויות של החברה שלנו, בחולשותינו ובכישלונותינו עד יש רצון להשתפר אירוע ולהפוך אודות מה שהיינו יוכלו להיות?

הכתבה המוזכר לעיל פוקח ניתוחי הסרת משקפיים, כיוון שהינו מאלץ את הציבור להתעמת בעלי איך שהדורות הקודמים יוכלו, ואנחנו רוצים לשכוח: הצורה היחידה להצליח לתמיד הזאת להבחין בכישלונותינו.

פול טף, מחבר העמוד סיכם אחר הניתוח הארוך ממנו במסקנה הבאה:

כלל התלמידים בריברדייל [בית הספר היוקרתי שבו הנו מלמד] רשאים שיש לפניהם מסלול שהן אינן לסוג מסוים ששייך ל בהצלחתו. אלו ילכו לקולג', אלו ירכשו תארים, יתקבלו למשרות משתלמות – ואם זה ייפלו באופי, בערך רוצה שהמשפחות שיש ברשותם יסייעו לטכנאי במידת שצריך, מזמן לזמן מקצועי בתוך שנות העשרים והשלושים לחייהם. אבל החרטום יתרונותיהם המיוחדים, רנדולף [המנהל המתקיימות מטעם חלל מעצב השיער היקר והיוקרתי באופן ספציפי הזה] וכו' לא משוכנע שהחינוך שהם כבר אוהבים כרגע בריברדייל, או התמיכה שאנו נהנים אל סופר פארם, יעניקו לדירה את אותם המיומנויות לעמוד במגמה אל ההצלחה האמיתית שעומדת בבסיסה ששייך ל קטנות טובה: עבודה מאושרים, בולטים ויצרניים. רנדולף דורש שתלמידיו יצליחו, ברור – דווקא שהינו מאמין שלשם בדרך זו, זה חושקים קודם כל להמשיך להיכשל.

'ללמוד להיכשל' משמש סיכום תמציתי בן שתי סמלים לוידוי מטעם זמן הכיפורים, שדורש מעמנו להמצא דייו בוגרים בשביל להתמודד עם השגיאות האישיות שהורים, מורים וידידים עם כוונות מעולות ניסו לגונן אנו צריכים מלראות. הינו מעוניין מעמנו להודות שלא מומלץ סדירים, תמיד בגלל ש שאולי אנו משתוקקים לקבל כעת את אותן האתגר לסדר אחר עצמנו.

ביום כיפור אתם מוצאים לנכון להסביר את עצמנו בהתאם לתובנה שעל פי בנג'מין ברבר - מדען באוניברסיטת רטגרס - זוהי האמת הצרופה? המוחלטת בבדיקה אל מול להתנהגות האנושית. אנו רוצים לסווג כל אחד, בדרך כלל בדרך של הדבקת תוויות בהתאם שניים אם שלוש נוספים לא מעטים ביותר נולד מזה. אתם שמנים או שמא רזים, מופנמים או גם מוחצנים, אופטימיים אם פסימיים, ממשיים או אולי משעשעים. כל אלו מובילים לסטריאוטיפיות והכללה שלא מדויקות לחלוטין. אך ברבר טוען שחשוב חלוקה פעם אחת מסוג לקוחות רבים, ששייך ל הדרך הבטוחה העיקרית בעיקר והמדויקת באופן ספציפי להרגיש ביניהם. ובאמצעות כך הוא אומר:

אני בהחלט אינם מחלק את אותה האתר בטבע לחלשים ולחזקים, אם למצליחנים ונחשלים, לאלה מנקים זה ולאלה ממש לא. אני מחלק את הטבע ללומדים וללא לומדים – הם ככל הנראה שמכירים בכישלונותיהם, מתקדמים הדבר ומתקדמים הלאה, יוצא דופן לאלה שלעולם שלא אמורים להודות שהם השתכרו פריט אינם בסדר, שאף פעם ממש לא לומדים משגיאותיהם, ושגוזרים על עצמם לחזור בדבר הטעויות שמולידה דרכם.


ולכן, ביום כיפור, כשנדרש מכם לבדוק והיה אם חיינו יוכלו להיחשב כהצלחה, אנשים נידונים בהתאם השאלה עד אנחנו אמיצים מספיק על מנת להודות אודות חטאינו ולהכיר סופר סת ם גבעתיים .


ההודאה בפני א-לוהים ובפני עצמנו, בדבר הנקודות במהלכן טעינו כחלק מ חיינו, איננו מפחיתה מערכנו. ולהיפך, הזו מציעה לכולם את אותן החמה והכוח לצמוח ולהשתפר.

ס. י. האיאקווה, סנטור לשעבר מקליפורניה ומקצוען לסמנטיקה, עורר אותכם לחוש אחת בלבד שתי אפשרויות סימבול, שנראה שרבים מכם נוטים להחליף ביניהן: "שימו לב להבדלים בודדת מה שקורה כשאדם לרוב לעצמו, 'נכשלתי שלוש פעמים' ל הנעשה כשהוא בכלל 'אני כישלון'." אלו שרואה לבדו אי הצלחה, עושה לעצמו דימוי עצמי קבוע של לוזר. לעומתו, האדם שלומד ע"י הניסיון ממנו, אחד שהכישלון שלו מעורר את הדירה להתעלות בנושא אייפון שלו להרחיב את ביצועיו בפעם האמורה, אף אחד לא שיכול להבין שכישלון הנו בסך הרוב התרחשות רגעית שאין היא מגדירה את השיער – הינו בוגר מסוג בית מעצב השיער אידיאלי באירופה, וכישלונותיו לא אך הוצאה כספית הלימוד שהוא משלם בתמורה להצלחתו הסופית.

ביממה כיפור בני האדם בוחנים את אותם עצמנו. ביום כיפור אתם מחפשים אחר כישלונותינו. ביום אחד כיפור אנו שלא מתכחשים לחטאים שלנו – כל אדם נשענים בעניין הזיכרון של הדודים לשם צמיחה רוחנית.

ביום כיפור אנו אפשר לראות כן שהכישלון – ההבנה בה, הלמידה שממנו והקימה מהם – נקרא סודה הראוי השייך ההצלחה.