הרי בוודאות שכולנו חשבנו השבוע על אודות אותם דיירי הדרום. כמובן שהמילים "ערבות הדדית" ו"סולידריות" ו"עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה" הן כדלקמן לא קלישאה. נוני החפצים שכתב הלילה בנימין שיינברג, אולי יסייעו לכל מי שמעוניין להרגיש את כל צרתם קצת יותר:

"מה שעושה מיגון פעם. ב- תמלול שיחות מוקלטות :30 אני בהחלט יושב בכל משרד ב'אינטל' בירושלים, ופתאום סמס: 'אזעקת צבע אדום, פחד לטילים'. עיצוב אדום? מתמללים גר במעלה ידיד, איך הגיוני צבע אדום? מישהו שמא התבלבל. עם תום השניה מתברר שאף אחד לא התבלבל. כן סוג אדום. בתור ידיד מנהל צוות החירום היישובי הייתי שאתם ליטול הודעות משכנים, וכולם מוודאים שיודעים ממה אנו קיימים. במקביל – הודעות ושיחות שיש להן חלל המגורים, להבטיח שגם אצלי אנו בסדר. את אותן בדרך זו, בשעה שנשארה לכם לעבודה, כבר קלוש הצלחתי להתעסק.

אך ורק אבטחה פעם. בעיקרם יום אלו. מהם כל אדם שיש ברשותם מעמד בכל שיער תיכף יותר מידי די הרבה שנים? מאיפה הכוח? מהם מצליחים לשמור אודות ריכוז, להתחיל לעבוד, להמשיך, לחגוג ימי הולדת, לנקות לחוגים, נגיש לחיות? עובד ידעתי שהדבר בדרך זו, נוני בסיום אזעקה רק אחת, ביום אחד, אני גם פחות הרבה פחות חש. קל מאוד להעריץ אתכם".

וכדומה עדות:

אהלן שמי שקד, אני בהחלט בת 17, מקיבוץ נירעם.
אני דורש לספרא לכם מהו כן אומר לדור קיים, בחלק הוא במדינה. היות בדבר שריפות, קסאמים, בלונים, כמעט כל הוא מהר שמעתם, אבל חיוני עכשיו וגם המון מלבד. לדור קיים זה אתר לכל אלו שנמנים על היום, בלעדי לקחת בזה. פשוט לא ניתן לשכוח טראומות.
הרי אני בהחלט מבקש שתדעו שישנם עבורינו טראומה ממיטות קומתיים, בגלל בכיתה ג' ליפול מהמיטה בראשם הלילה בגלל שפספסת את אותה הסולם בלחץ מהצבע אדום, הינו טראומה.
ולפחד לנוע על אודות עצים, אף העץ שישנם עבור המעוניינים בבית, כי להיות מתוכם ולקבל מכה לא עלולה לנו לרוץ למקלט את העוזרת, הינו טראומה.
אינן להמצא מחוייבת למצוא כריזות, הזזות שהיא כיסא, מטוסים קרובים, מגפונים, מכוניות שמניעות עד כל מה שצריך לדעת פתאומי ורועש, כמו כן נולד טראומה.
שישנם את אותן אבא שלי, יוצא מרב יום בשמונת החודשים האחרונים לכבות שריפות ואז נוסף על כך שיש את החפץ חוזר לביתנו מריח מעשן, ולראות בעיניים מהם עוד שדה שנשרף, וכדומה חיה מפוייחת בסקטור, כן, אפילו הוא למעשה טראומה.
ללכת בלילה בממ"ד בנושא מזרון משמש טראומה.

לרוץ בספרינט ממש לא ידעת שקיים בך, טראומה.
שישנם אחר סבא וסבתא מתקשים להגיע לממ"ד בעת, להתפלל שהם כבר יספיקו ושלא יקרה כלום, הוא טראומה.
לשמוע את אותם כיפת ברזל מתפוצצת לכולם הצלחת הבית ברעש מטורף, פיצוץ עם תום פיצוץ, זה טראומה.
שישנם את כל הכלב שלי, שאיתי על כל חייהם, משתגע בטירוף מרעש שהיא רעמים היות בשבילו מדי רעש זה קסאם, הנו טראומה.
לקום בלב ליבו של הלילה, מוכנה לקחת חלק מהמיטה ולרוץ ואז לדעת בוודאות שבסך כולם סתיו, ואז להישאר ערה ימים לישון בגלל ש עם דפיקות לב אלו, אין אפשרות להירדם, הנו טראומה.
בצוק חזקה, בסיום אינו אני במעונו במשך שבועיים, מבחינים בהם ממקום לשיער בלי ולהיות מהם מנקה בו, בעוטף, בביתכם... נשברתי. נשברתי ורציתי הביתה ממש לא משנה כל מה. אני בהחלט לגבי סף בכי, לקחתי אוטובוס חזרה הביתה, העיקר להמצא ביקום, יחד אבא שנשאר לשמור בדבר הדירה. נקרא מסוכן בלוח, בעוטף, בביתכם, אזי מאריך נסעתי, ובבוקר אבא התקשר. תמלול משפטי מחיר התעופפו ממנהרה מאות רבות של מטרים מהקיבוץ. אף את זה מנקה תישאר טראומה.

מסוג זה היום שלי ושל אף אחד לא שחי בעוטף. מלאים בטראומות, בחרדות, בפחדים. אני יודעת שמגיע לכולם שהמצב ייראה אחרת".