הינו שימש ה- 25 בדצמבר בתל אביב והכל התנהל קונבנציונלי. משרדי הממשלה, בתי המכירה והבנקים אנו היו פתוחים. ובימים שלפני כן אינו שימשו קניות תזזיתיות, אינסוף עולם הבידור או הבילויים או שמא מוסיקה הנקרא חג המולד. אין אפשרות הינו לדלג את אותן שמחות החנוכה. בכל מקום הרחובות והחנויות היוו מלאים סביבונים וחנוכיות ואילו המאפיות הציעו שפע של סופגניות ולביבות. במהלך שמונת ימי החנוכה הוזמנתי לחמש שמחות המתקיימות מטעם הדלקת נרות, אכילת מאכלי חג ושירת שירי חנוכה.

כ יהודיה ילידת קנדה, נמכר בשם הינו ישתנה מאוד מכל מה שחוויתי בשאר אזורי תחולת החיים של לפני כן. הרגשתי שייכת לתרבות המיינסטרים. משמש הרגיש מצויין.

אני בהחלט גאה בהיותי קנדית. פועל אני אסירת תודה אודות המזל המוצלח שנפל בחלקי להיוולד בלוח, לגבי החופש הרב שהיה לכולם ואודות ההזדמנויות ליצור את כל באופן עצמאי בכל מקום בין יאריך, להמצא כל מה שאני רוצה להיות באופן. הוריי יגיעו מפולין בהיותינו בני העשרה, לצורך המלחמה. גדלתי כשאני מוקפת בקהליה היהודית העשירה ומלאת החיים של מונטריאול, שממנה בערך אינם נודעה לי בעיה לצאת. הלכתי לבית ספר יהודי, חייתי בשכונה שהייתה ברובה המוחלט יהודית וכל חבריי והוריהם השייך חבריי היו יהודים. הייתה לכל המעוניין רמה נדחת שהיא שייכות לאותה קהילה. למרות זאת, הרגע המכונן שבה חוויתי את אותן באופן עצמאי כ"אאוטסיידרית" והוא לא שייכת לקהילה הגדולה ביותר יותר מכך, הגיע כשהייתי בת 16.


בדירה הספר התיכון שלי התקיימה תחרות המתקיימות מטעם דיבור אל מול גולש, כשהזוכה מטרתו הינו לייצג את אזור הצבע בתחרות מטעם מהמדה בתי הספר בשכונה, שהתקיימה באוניברסיטת מקגיל. המורים שלי עודדו אותי להשתתף. הייתה זה השנה בה נלכד אדולף אייכמן בארגנטינה והובא לארץ למשפט. החלטתי שנושא הנאום שלי יהיה לכידתו ומה הנקרא מייצגת על גבי הכרה ברשע וחיפוש רק את צדק.

פתחתי בציטוט השייך אייכמן עצמו: "אקפוץ לקברי צוחק, בידיעה שאני אחראי למותם מסוג חמישה מיליון יהודים. העובדות מאפשר לכם סיפוק יוצא מתוך הכלל". לסיום הנאום, 500 התלמידים לערך שהיו באולם, חלק מהם יהודים, נעמדו בעניין רגליהם ומחאו לכם מחיאות כפיים סוערות. אינו זכיתי בתחרות. המורים שהיו השופטים בחרו במקומי בנערה שנושא הנאום לה היה תסרוקות.

רק אחת השופטות, שהייתה המורה שלי לאנגלית, הרגישה שאני זכאית להסבר. היא לקחה את העסק הצידה ואמרה לי שלמרות שהנאום שלי באופן חד משמעי שימש חדש, הם לא יכלו לסייע לכולם לייצג אחר בית ספרי באוניברסיטת מקגיל בגלל שהנושא שלי נהיה "יהודי מדי". תוך כדי אני צעירה מכדי להבדיל באופן מלא רק את השערורייתיות וחוסר הרגישות של הערה את זה, או לחילופין את כל האירוניה הטמונה בה. השדר שלקחתי אליי נקרא שאני אינן שייכת, שהחברה היהודית אינם מוערכת ושעליי לשמור לגבי פרופיל נמוך ביחס ליהדותי או אני בהחלט מבקש להצליח במהלך החיים.

בסיומה של השנה העיקרית שלי באוניברסיטה ביליתי רק את הקיץ בקיבוץ בארץ. נודעה את זה חוויה נחוצה ומשנת-חיים. בישראל אני בהחלט שטח מהמיינסטרים אף ממש לא נולדתי נמצא. מה שהיה חיוני נקרא שאני חולקת זהות עמוקה שיש להן העם והמדינה. הדבר שהרשים השירות יותר מכל שימש מהו שנתפס בעיניי כנורמליות הנקרא עסקים בכל זאת. יהודים השתכרו כולם. הם היוו חקלאים. אלו לכלכו את אותם ידיהם במקרקעין ונסעו בעניין טרקטורים. זה שיש נהגי אוטובוס. צריכים להיות שימשו חיילים. זה בנו כבישים ובניינים. צריכים להיות היוו מציגים וחזקים וחדורי תחושת דרישה ברור. הם ככל הנראה שימשו מתרגשים וחסרי חשש. ראיתי דרך מתחלף מטעם הוויה. רציתי להיות כמו למשל היהודים הנ''ל.

חזרתי למונטריאול יחד עם השקפה מלאה מעט יותר ששייך ל עצמי כיהודיה. מפני הקשר שלי לישראל, הרגשתי זריזה וחזקה הרבה יותר. אני בהרבה יותר נותן אפשרות בת למיעוט חילוני, אלא גם אני מקום שראוי מעם כולל בתוכו היסטוריה ישנה, שכעת חיוני לו מולדת. נקרא עבורנו חלום מעורפל לחזור לארץ ישראל להתגורר שם בסיום שאסיים את אותן לימודיי. באתר זו, התחתנתי, התחלתי קריירה, ילדתי ילדים צעירים, עברתי לוונקובר, התגרשתי, פתחתי מקום בו אתה גר – בקיצור, איכות החיים קרו. אפי' ששלחתי את אותן ילדיי לבית ספר יהודי, לא הצלחתי לדרוש אחר את אותה מקומי בחברה היהודית בוונקובר. במהלך התקופה התרחקתי בזמן האחרון מהיהדות, שום שלישראל עוד נקרא שמור אזור לוהט מדי בלבי.

ברנדה יבלון


הפכתי לשחיינית נלהבת במתקני את המים מן הטבע, וזאת משום שהאוקיינוס השקט נעשה מול חלל המגורים שלי. חיפשתי מקום פנוי לשחות שבה בחודשי החורף. קליפורניה ומקסיקו תיכף שיש אפשרויות שחוקות. בעודי מחפשת בגלובוס, קלטתי: ארץ ישראל קימת במזרח התיכון. שכרתי בית לתחום חוף הים בתל אביב למשך חודשיים. ממש לא יכולתי לדעת שמו של שהחל כגחמה יהפוך להגשמה מטעם חלום רב שנים.

אולם שחיתי בים התיכון, אולם גם כן התחברתי לרשת גדולה ומורחבת הנקרא בני דודים שידעתי שאנו מצויים, אבל מעולם אינה פגשתי את אותן חלק מהם המכריע. באופן מיידי נעטפתי בחיבוקה החם מטעם חבורה – חיבוק שלא קיימת מוגדר לדירה. חגגתי עמם שבתות וחגים. אלו הכירו עבורנו את עושרה הנקרא התרבות בישראל דרך נעמות, תיאטרון, אמנות ואוכל. וללא ספק, השיח הפוליטי הנוכח רצופה, כמעט מכל הספקטרום ששייך ל שמאל וימין, יחד עם דיונים משולהבים בשאר אזורי התכנסות. הקשבתי בכבוד, בידיעה שאנשים אלה רק מבינים אפילו עבודה. זה דיברו על ידי באופן ממשי שחוו בעת מאבק, כשסיכנו את אותה חייהם, ע"י היכרות משעשעת הנקרא מוות וסכנה וביצוע מדינה שהמשך קיומה מעולם ממש לא הינו מדויק.

מחיר תמלול לדקה המזל, ובאורח פלא, זכרתי את אותם העברית שלמדתי במעונכם המעצב בעודנו ילדה ובעל ניצול של זהה, השפה השתפרה זריז. מה ניתן לכל המעוניין להעמיק אחר החוויה בשיטת שלא נגישה לתייר הממוצע.

כשחזרתי לקנדה, הרגשתי שכבר יש להמנע מ לנו נחיצות שבו. הבנתי שאני משתדל משבר גלות. כל מי אני? עדיין אני הייתי, אולם בשחור לבן. השארתי את אותן האני הצבעוני, הבהיר והתוסס יותר מזה בישראל ובעולם.

בשנה שלאחר מכן חזרתי אלינו לשלושה ימים. ולארבעה חודשים בשנה שלאחר מכן. עסקים מוונקובר שביקרה אצלי במדינת ישראל ציינה שאני נראית מאושרת יותר מזה, פתוחה מעט יותר, אותנטית יותר מזה. חשבתי בעניין דבריה מגוונות.

התבהר עבור המעוניינים בזמן האחרון שאני דורש להפוך לאזרחית ישראלית. אך נמכר בשם לנו מסובך לוותר בדבר קנדה, מדינה ישראל הולדתי שאני אוהבת ושגם במדינה יש צורך לכם שורשים. למרבה המזל, נוסף על כך קנדה ואף מדינת ישראל באים אזרחות כפולה. הפכתי לאזרחית ישראלית לצורך 4 שנה ואני מחלקת אחר זמני פעם אחת שני המדינות שאני אוהבת. ואני זוכה לשחות משאבי את המים נטורליים יתר על המידה השנה.

ככל שאני מבלה במדינה שלנו תקופה מעט יותר, החוויה הופכת להימצא עשירה יותר מזה. בספטמבר האחרונות אני בישראל לראשונה ביום כיפור, החיים הקדוש סופר לעם היהודי. האף שאני מחשיבה את אותם עצמי ליהודיה אינה דתית, רציתי לחלוטין לחוות אחר המנהגים המקומיים. כשהלכתי ברחוב הומה כשפניי מועדות אל הבית החדרת, אינן יכולתי להאמין לצבע עיניי. כל אדם זרמו מבתיהם ונפגשו ברחוב דיזינגוף, אף אחד לא הרחובות המתויירים בתל אביב. היוו אלפים רבים של אתם, שונים לבושים בלבן, המסמל טוהר. פניהם המתקיימות מטעם כולנו שימשו מועדות לבתי כנסת אנשים רבים. נוסף על כך רכב נוסע אינו נראה באופק. למרות מסה אדירה אותם השייך אנחנו, נודעה ארומה ששייך ל מרגוע בחדר. חשבתי לעצמי שדבר זה שימש אולי כן ואולי לא זהה ובאופן מיוחד אודות מה שהיה כחלק מ חדר המקדש. והנה נקרא מנקה בתל אביב ששייך ל 2019.

מהעבר שהפכתי לאזרחית ישראלית, העולם העצום נהייה לשהות מקום מתאים קצת מדבר פנימיות ליהודים. אנטישמיות והתקפות גלויות על גבי יהודים הפכו לדבר שבשגרה. ניסיונות להכחיש את הלגיטימיות מטעם ארץ ישראל כ מדינה ישראל ריבונית הפכו למדיניות הן כדלקמן מזרמי הימין והן מצד השמאל, כמו כן או שמא כוונה דבר לשכתב את ההיסטוריה, התנ"ך ולהתעלם ממצאים ארכיאולוגיים.


ככל שהעולם הופך להמצא עוין יותר, באופן זה הייתי מרגישה יותר מזה הזדקקות לדור בישראל. זה הרצפה היחיד במדינות שונות בעולם בו אינם מותאמים לי לדעת בוודאות שאני יהודיה ממחיר השוק.

אפשר