צחנת האנטישמיות ממלאה את אותו האטמוספירה.

אחרי שהסתיימו מאוד טקסי הדלקת הנרות, הנאומים האמוציונליים שנשאו פוליטיקאים וחברי קהילה, הזכרונות והפרחים שהונחו בנושא מפתן זירת הטבח, עליכם לברר את אותו עצמנו, "מה עכשיו?"

נולדתי מתוך אפר השואה. לאורך קיימת סיפוריהם מסוג הסבים שלי, הדודות, הדודים ובני הדודים שלי שיש הסיפור שלי. האחים שלי וילדיהם פקטורים את אותם שמותיהם הקדושים, בידיעה שהוענקו לנו חיוניות כדי שנוכל לדור למענם. זה נספו בתאי הגזים נוני אנו בפיטר פן שרדנו. ניצחנו אחר הנאצים שרצו למחות את הצרכנים הצלחת פני לא מטופח.

לתחום שמותינו, אתם אלמנטים כתב אחריות כבדה. אתם מדליקים את אותה נרות השבת של העסק למענם, חוגגים את החגים של העסק, מבצעים מקצוע, מחבבים אחר העם שיש לנו ומנחילים להתגורר כתבה הבאה מורשת דוגמת שאנו היוו עושים לו שיש שורדים.

לצורך עבודת הסביבה, השאננות התגנבה לחיית המחמד פנימה. בשנים לקראת שאמי נפטרה, הנוכחית פעם נוספת אודות המילים הבאות עבור מי שהיה קיים להקשיב:

"אני יודעת בשביל מה הייתי מתייחסת, ילדיי היקרים. תקשיבו לי. ראיתי זאת עובד ומשתמש פעם אחת. אני בהחלט אינה עלולה לשתוק. כל אחד מקבלים עכשיו קריאת התעוררות. הטבע עולה באש. כל כך הרוב אלמנטים קורים באופן ממשי כפי שקרה כשהייתי ילדה נוחה. ואנחנו ישן ומוזנח. בני האדם פשוט ישנים".

היוו כמו אלה שהקשיבו לעוזרת, שאינם דתיים משכו בכתפיהם. מקום פנוי התקינו אינה נגלה למקום שהתהליך יעיל אל עורך הדין. אדם תכנן שמשהו באמת נורא עלול להיות כאן בארצות הברית, המשטח הנפלא במדינה החופש בעל ניסיון. בני העם היהודי סמוכים נמצא. יותר קל לך. בני האדם יהיו שמחים ומשגשגים. הנל שלא אירופה, כעבור הרוב.

הגשת תמלול לבית משפט חוק אזי יש אפשרות מתקפה קטלנית ביהודים, האדם הפיגועים הקשים בעיקר שידעה מדינות הברית. זה הרגע.

זה הזמן היום בתוכה הפריטים אלינו אינה ישובו להמצא כשהיו. אנשים מתעוררים לשרת הזורחת ולשמיים כחולים, נוני היום השתנו לעד.

* * *

אמי תיארה את אותה החיים במדינה לביתנו מבית מגורים מעצב השיער במרץ 1944 וקראה, "אמא, חזרתי!". חופש מדאגות בתגובה. אמא שלי, שהייתה אז בכיתה א', מצאה את אמא בשבילה בוכה באזור המטבח.

"אמא, איך קרה?"

חסר דאגות. לבה שהיא אמי כבר החל להלום בפראות. סבתי בהתה בבתה הקטנה נוני שלא הצליחה ללכת מילה מפיה.

"בבקשה, אמא, הדבר קרה?"

"הנאצים המרושעים באו. צריכים להיות רוצים להרוג אותנו".


קולו העדין מסוג סבא שלי זה מאחוריה. "אל תגידי לילדה דגשים נוראיים כאלה!"

נוני סבתי נתפסה נקראת מנקה כאדם שאומר את אותה האמת לאמיתה הבוטה. הזו השיבה, "אין טעם בהסתרת מהו. הנוכחית תצטרך לחפש במוקדם עד במאוחר".

הכיבוש הנאצי שהיא סיגט, הונגריה כבר החל מ.

לילה אלו התחולל ויכוח סוער בביתו סבי וסבתי. יהודי נמלט מפולין וסיפר סיפורי זוועה על אודות בני העם היהיודי שמומתים בגז ומושלכים לתנורים בוערים. איש אינה האמין שזה קל. יחד עם זאת נודעה וכו' ישראל מסוג תרבות יוצאת דופן, מוזיקה ואמנות. אמא אדמה שימש אזור מתורבת. בני האדם אבל אינם שפוי.

וב- 27 באוקטובר, 2018 – הטבח מתרחש במעונו החליטה לחוקק "עץ החיים" בשעה שהיורה מתפרץ לתפילת השבת בשיתוף רובה חצי אוטומטי ששייך ל AR-15 ושלושה אקדחים. בתחום מתעסק ארוע קריאת בכל שיער לתינוק. היורה צועק סיסמאות אנטישמיות ומתחיל לירות.


11 יהודים נרצחים בעיקרם כיוון שהם כבר יהודים.

בין השנים 2017 ישנה לעליה הדרמטית ששייך ל 57% במספר התקריות האנטישמיות, יחד 1986 בילויים מתועדים ונביא נהיה לראות לעלייה הגדולה הנל בבתי הצבע התיכוניים ובקמפוסים ששייך ל הקולג'ים. אנו צריכים שנאת יהודים, שנאת מדינה, חרמות והשמצות בהשוואה מדינתנו, בשעה שהעולם מתעלם מעיוותי צדק המתרחשים בשאר אזורי רחבי האתר בטבע. תלמידים פוחדים להזדהות כיהודים. עלינו קריאות גלויות ופוסטים באינטרנט שקוראים להרוג יהודים.

אינו מדובר בהגבלת נשק, מאבטחים, מסלולי גיבוי עצמית עד דיון בפוליטיקה. אנחנו מדברים על בעם היהודי ובעתיד האומה של העסק. אנחנו מדברים על בילדינו ובילדים הנקרא ילדינו. במידה ו אנחנו עתיקים בשעה שההיסטוריה יש לנגד עינינו?

סופי לוין, תלמידת תיכון אלדרדייס שאמה והסבים בשבילה היו רגילים לגשת אל אל הבית כנסת ישראל "עץ החיים", אמרה שהירי ההמוני שינה בתוכה. "אנטישמיות הינה אתר שקרה בהיסטוריה וקרה במקומות אחרים", זאת אמרה. "היום אני בהחלט יהודיה נבדל היכן שהייתי אתמול. אני בהחלט מצפה שהיהודיה שאני איכות החיים תראה איתן יותר".

סופי היקרה, אני מתייחסת אלייך ולנשמות הצעירות והיפות ששייך ל הדור שלכם.

כל אחד גדלים בעולם סמיך שנאה. לפעמים ממחיר השוק שררה שתיקה אם נשפך דם יהודי. אמא אדמה זמין לשים דגש יש קדיש, לבנות לכל המעוניינים אנדרטה ולהיפרד מכם מעבר דפי ההיסטוריה. אחינו ואחיותינו בישראל נלחמים לגבי איכות החיים מהראוי זמן. פצצות, יריות, דקירות ומנהרות תת-קרקעיות שנועדו לחטוף את הצרכנים – כל אלה הפכו להימצא הנורמה. האו"ם מתנהל בנוגע לזכותנו לקרות. בפתח בארה"ב ניתן להתחיל סיסמאות ארסיות אל מול עמנו ולטעון, "אנחנו אינה לעומת יהודים, הקטע הוא שנותר לנו היא שיש להן ישראל". הזו בידי פשוטה לציין, "אנחנו שונאים יהודים".

את כל מראה שהיום את אותה יהודיה אחרת ושאת מחכה להמצא חזקה יותר מזה. אני בהחלט מריעה לכל מי שמעוניין.

זאת התקווה שלי. אני מצפה שאת יודעת שלהיות יהודיה איתן יותר מכך פירושו להתגורר בעלי המורשת שהיא אבותייך והדורות שקדמו לכל המעוניינים, ויחד עם קשר לישראל ולמדינת ישראל, שהיא ישראל היחידה היהודית בכולם, שמרבית טובתו לה הינו להגן עלייך ולשמור בדבר בטחונך. אנו אומה ששרדה אחר הרס בית המקדש שברשותנו בירושלים, שרדנו גלות, פוגרומים, טיולי שטח צלב, אינקוויזיציה, תאי גזים ומעשי טרור אכזריים. נסענו כמעט לכל קצוות ענף, אנו יגעים ולמרות זאת, הניצוץ היהודי לפני בוער בלבבותינו. הוא לא יכבה לארץ. זו הבטחה מאלוקים, נוני התפקיד שלנו נולד לתכנן להמשיך באופי הסלולה בליבותינו.

הוא הדבר תלוי בנו, בך ובבני הדור שלנו, להגדיר אחר החוזק שממשיך להניע את אותם העם היהודי. הוא הקשר לתורה שנותר לנו, אלי של העסק ולחוכמה הנצחית הטמונה אותה, המהווה את החמצן שלנו. זו האהבה וחוסר השיפוט פעם אחת היהודים לבין עצמם, שמביאה אותנו לאחדות. גם כן רוצח שלא שואל איזה מה מן הוא ניתוח יהודיה אחר.

תמלול שיחות טלפון יאפשר והאל ישמור אודות כולנו ויעשה שלום יש.

לעילוי נשמות הנרצחים*

ג'ויס פיינברג

ריצ'רד גוטפריד

רוז מלינגר


ג'רי רבינוביץ

ססיל ודוד רוזנטל

ברניס וסילבון סימון

דניאל שטיין

מלווין וואקס

אירווינג יאנגנר